כישורי חיים

החיים דורשים מאתנו כישורים, בדיוק כמו המקצוע בו אנו עוסקים

 

זכור לי שכשילדי היו קטנים, היה להם שיעור בבית הספר בשם 'כישורי חיים'.

איני יודעת מה בדיוק לימדו אותם שם, אך כשאני בקליניקה, קורה לי שאני נזכרת במושג הזה שוב ושוב.

 

 לדוגמה: כשאני נתקלת בבחורה צעירה שאינה יודעת איך להפוך מנערת רוק לאם ורעיה שצריכה לארגן את עצמה ואת ביתה; כשאני נתקלת במי שלא אומר דבר כמעט, רק משום שלא יודע איך לבטא את עצמו מבלי לפגוע באחר; או כשאני נתקלת בזוג שלא יודע לתקשר מבלי לריב.  

 

  • איך נכוון את חיינו לכיוונים שמתאימים לנו?

  • איך לנהל מערכות יחסים בריאות?

  • איך לעזוב קשר מבלי לברוח ממנו?

  • איך לבקש העלאת שכר ולדרוש את המגיע לי?

  • איך לארגן את חיי כך שיהיו קרובים יותר לרצונותיי?

  • מה לעשות כדי שלא לריב בדיוק את אותו הריב שוב ושוב ושוב, במשך שנים?

  • איך אבקש את מה שחשוב לי באופן אסרטיבי אך לא תובעני?

  • איך לארגן לי רשת של תמיכה חברתית?

  • איך להתנהל כלכלית?

  • איך להצליח להקשיב לביקורת מבלי ליפול למלכודת של אשמה והאשמה?

  • איך למצוא את הקו שבין ריצוי לפשרה?

  • מה בין כנות לבוטות?

 

מה שפשוט לאחד, לא בהכרח ברור לאחר. לכל אחד יש את החזקות שלו, כמו גם את הנקודות העיוורות שלו. חשוב להכיר שהחיים דורשים מאתנו כישורים, בדיוק כמו המקצוע בו אנו עוסקים.

 

זיהוי 

אם נתבונן בכנות על עצמנו והדפוסים בחיינו, אם נקשיב באמת לתלונות של הסובבים אותנו עלינו, ולא דרך אוזניים קורבניות - אנו נדע לזהות את בדיוק את התחום שאנו חלשים בו ואת המכשלה אשר בדרך כלל מפילה אותנו. זו כבר תחילתה של הדרך לשינוי. 

 

מוכנות ללמידה

רצון ללמידה ומחויבות לכך הם הצעד השני. ומכאן הדרך כבר יותר קלה, כי עזרה תמיד זמינה. ברשת, בספרים, ואצל חברים קרובים. ואפילו אם הקושי שלנו מהווה מכשלה בתוך מערכת היחסים - הודאה בא בפני בן/בת הזוג ובקשת עזרה תמיד יעשו טוב. כי טובים השניים מן האחד. לאחר כוונה ואימון, חלק מהכישורים החדשים יקלטו במערכת שלנו ובחיינו בקלות ונאמצם אלינו בשמחה, לא מבינים איך לא חשבנו על זה קודם.



מפגש עם אמונות חוסמות 
לעומת זאת, יתכן שחלק מהשינויים נתקשה להסכים, להפנים ולבטח ליישם, על אף שכביכול זה בדיוק הדבר שאנו שואפים אליו. סביר להניח שאלו הם תחומים בהם יש ערכים ואמונות, סמויים לרוב, אשר גורמים למצב של תקיעות. אם ניקח את עניין השכר לדוגמה, אנו יכולים לומר לעצמנו "ברור שאני רוצה יותר ושמגיע לי", אבל בתוך תוכנו הפעולה הפשוטה של לבקש העלאה תיתקל במחסומים של תחושת ערך, בושה לבקש עבור עצמנו, ואולי אף בתפיסות שליליות הקשורות לכסף. ניתן להניח שברוב המקרים הסיבות העמוקות הללו סמויות מעינינו ואז אנו נמצא סיבות ותירוצים לרוב, כגון: "זה לא הזמן", "המצב לא מאפשר", "אוכיח את עצמי עוד קצת, ואז אבקש"... אך כשאנו חדלים להאמין לתירוצים שלנו ומכירים בכך שהאחד רודף את השני בזמן שאנו עומדים באותו המקום, זה הזמן להמשיך בתהליך הבירור. 

 

חקירת השורש 

במידה ואנו מסתקרנים או נחושים להמשיך הלאה, עלינו לבדוק את השורש אשר בהימנעות. הדרך פשוטה מאוד, לשאול את עצמנו למה, ושוב למה ושוב למה, לפחות חמש שכבות של בירור. לדוגמה:שאלה: "מדוע אני לא הלכתי היום לשוחח עם הבוסית במשרד, למרות שתכננתי?"והתשובה: "כי הרגשתי לא נעים." שאלה: "ולמה הרגשתי לא נעים?"תשובה: "כי זה מביך אותי."שאלה: "ולמה זה מביך אותי?"תשובה: "כי אני מרגיש קטן ונזקק /כי אסור לבקש כסף, כסף זה לא מה שחשוב בחיים/ היא בטח תסרב"שאלה: "למה היא יסרב?"תשובה: "כי לא מגיע לי."שאלה: "באמת לא מגיע לי?" "למה לא מגיע לי?"...

 

בחירה מחודשת

בשלב הזה, נדרש להתעמת עם "האמיתות" שלנו. האם אנו באמת מאמינים להן או שהן השתרבבנה לתוכנו מבלי ששמנו לב? מה הקשר בינן לבין המציאות? והכי חשוב- האם אנו מעוניינים שהן תשלוטנה בנו?אנו עשויים לגלות שהאמונות הללו נטועות עמוק בנפשנו. רבות מהן נזרעו שם עוד בטרם יכולנו לחשוב אותן ולבטח שלא לבחור בהן, אמונות רבות "קבלנו בירושה" מהורינו באופן מובלע ולא מפורש. עלינו לבחון האם אמונה זו תואמת את המציאות העכשווית, ולהחליט לאיזו מהן אנו מעוניינים לתת יותר תוקף בתוכנו. על אף שמדובר בדברים שחרוטים בנו עמוק, זו החלטה שלנו האם להמשיך ולהיכנע להם או לפעול לשנותם. בחירה מודעת שלנו בשינוי הינה תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לתוצאות בפועל.

 

טיפול שורש 

המקרה שבדוגמה מציף בבירור ענין של חוסר ביטחון עצמי. ברגע ששורש העניין זוהה, ניתן להיזכר בחוויות ילדות הקשורות לכך (גם אם תכאבנה) ולעומתן לחפש חוויות אחרות שבהן הצטיינו או התמודדנו בהצלחה באתגרים (אולי מתקופות בוגרות יותר, הצבא או הלימודים). לא פעם, אנו משתנים ומשתכללים, אולם תפיסתנו העצמית נותרת הרחק מאחור, תואמת את העבר הרחוק. לכן, חשוב לזהות את הפער ולאפשר לעצמנו לעדכן את התפיסות הפנימיות שלנו, ולהחליפן בתפיסות התואמות את המציאות החדשה.מרגע שזיהינו שאנו תקועים עם הערכה עצמית שאינה הולמת את המציאות העכשווית - נאפשר למחמאות ולחיזוקים לחלחל לתוך הערכתנו העצמית, ולא להיתקל שוב ושוב בשכבת אבן בלתי חדירה שמקפיאה אותנו בזמן, כפי שהיינו בילדותנו. גילוי השורשים וההתמודדות עם ההיבטים הרגשיים הנוצרים מהם עלול להיות לא נעים, שיתוף של בן/ת זוג תומכים יכולים להפוך את הדרך לנעימה ורכה יותר.